תוכנית סינגפור

תוכן עניינים

עוד לפני הקורונה, הכלכלה הישראלית לא עבדה בשביל האזרחים העובדים.

זוג צעיר עם ילדים ששירת את המדינה, עובד קשה ומשלם מיסים, בקושי מצליח לגמור את החודש ורק רואה את חלום הדירה מתרחק.

ואז באה הקורונה ופשוט שמטה את הקרקע מתחת לרגליהם של כל אותם ישראלים עובדים שהחזיקו את הראש מעל המים. בעלי עסקים ראו את מפעל חייהם מתפרק בין ידיהם, עובדים פוטרו, אחרים צמצמו איפה שיכלו.

אנחנו לא רוצים לשים על הכלכלה פלסטר של מענקים זמניים בדרך ליציאה מהמשבר – אלא לזנק מתוך הדשדוש הזה לצמיחה אדירה, לעושר ענק לכל משפחה עובדת, ולאיכות חיים כמו שקיימת במדינות העשירות בעולם.

עד שנת 2003 הייתה סינגפור, שהיא רק דוגמה אחת למדינה ממנה אפשר ללמוד, ברמת חיים דומה לשל ישראל (במונחי תמ"ג לנפש). מרגע שהחילו סדרת רפורמות שהורידו את המיסים, ייעלו את המגזר הציבורי ופתחו את השווקים – כלכלת סינגפור המריאה ותושביה הפכו עשירים כמעט פי 2 מאיתנו.

עכשיו תורנו. בישראל יש את כל המרכיבים הדרושים למדינה כדי להצליח: אנשים איכותיים, אומת סטארט-אפ, חזון יצירתיות ושאפתנות.

כך נראית הצמיחה לנפש בסינגפור (ירוק) לעומת ישראל (כחול) – החל משנות הורדת המס וייעול המגזר הציבורי. בסינגפור נוצר עושר אדיר!

נהוג לחשוב שהמיסוי הגבוה בישראל מקורו רק או בעיקר בהוצאות הביטחון הגבוהות. טענה זו אינה מדויקת. רמת ההוצאה הצבאית בסינגפור דומה לישראל, בסינגפור יש ביטוח בריאות חובה לכולם ומערכות ציבוריות חזקות. תקציב החינוך לתלמיד בסינגפור הוא כמעט פי ארבעה במונחי כח קנייה מזה של ישראל. המיסוי הנמוך והכלכלה הגמישה והחופשית מייצרים בסינגפור עושר גדול המיתרגם גם לתקציבים ציבוריים נדיבים.

מה שחונק את ההזדמנות לזנק בישראל הם המיסים הגבוהים, הביורוקרטיה האדירה, והעובדה שמשפחות עובדות נאלצות לממן משתמטי-עבודה. הגיע הזמן שהממשלה תתחיל לשרת את האזרח העובד.

אנחנו מציגים בפניכם תכנית שתתן "מכת חשמל" לכלכלה הישראלית, תחזיר את הסומק ללחייה לאחר שנה קשה של אבטלה וסגרים ותקפיץ אותנו למציאות אחרת לחלוטין – מציאות של שגשוג אישי, שפע מקומות עבודה והצלחה כלכלית לאומית. זו גם תהיה ההזדמנות שלנו למשוך גל עלייה חדש של יהודים ממדינות חזקות שימצאו בישראל לא רק את הבית הרוחני והלאומי שלהם, אלא גם ארץ של שפע הזדמנויות, חלב ודבש ורמת חיים מצוינת.

בואו נצלול לפרטים – איך נעשה זאת

החזון שלנו הוא לפתוח את הפקק שמונע מכלכלת ישראל לעשות זינוק אדיר ולייצר כאן עושר לאזרחים. עקרונות התכנית מתבססים על קיצוץ דרמטי במיסים, התייעלות השומנים במגזר הציבורי ופתיחת חסמים ביורוקרטיים ורגולטוריים.

התוכנית, שתייצר מאות אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה ורמת חיים גבוהה, עשויה להביא גם לגל עליה גדול לארץ. ברגע שהמיסים יהיו נמוכים יותר ומי שעובד קשה ירוויח – יהודים רבים מכל העולם ירצו להגיע לישראל ולהצליח פה.

משתלם לעבוד – קיצוץ חד במיסים לאזרחים העובדים

  • נחתוך את מס ההכנסה ב- 15 נקודות האחוז לכל דרגת מס. זה המון! מעולם לא עשו את זה בישראל. בכיס של משפחות עובדות יישאר הרבה יותר כסף בסוף כל חודש. כלומר:
  • המדרגה העליונה של 50% מס תרד ל- 35%
  • מדרגת המס של 35% תרד ל – 20%
  • וכך הלאה
  • נוריד את מס החברות מ-23% ל-15%. מהלך זה יעודד הקמת רבבות עסקים חדשים, והגדלת עסקים קיימים. במקום שהכסף ילך לעוד מיסים הוא יושקע בעוד עובדים.
  • נילחם מלחמת חורמה בהון השחור – תחת משטר המס הנמוך יהיה משתלם להיות אזרח שומר חוק. נאכוף את החוק על מי שיבחר אחרת, ונציב משוואה לפיה אזרחים עובדים ושומרי חוק מרוויחים יותר.
  • הפעולות הללו ייצרו במהירות ביקוש ל-400,000 מקומות עבודה איכותיים והביקוש לעובדים ירים את רמות ההשתכרות.

סינגפור אינה המדינה היחידה בה הפחתת מיסים הובילה לשגשוג, צמיחה ותעסוקה. מרגרט תאצ'ר בבריטניה ביצעה הורדת מיסים מואצת ואגרסיבית, והצילה את מדינתה מפשיטת רגל ודחפה את הממלכה כולה לעתיד של מודרניזציה ושגשוג. בארה"ב של שנות ה-80, הנשיא רייגן הציג באותו עשור רפורמה דומה במהותה, והזרים דם חדש בעורקי כלכלת ארה"ב.  

התייעלות ממשלתית – פחות הוצאות, יותר תוצאות

  • הקפאת ההוצאה הממשלתית ל-5 שנים – בשני העשורים האחרונים ההוצאה הממשלתית התנפחה בצורה לא פרופורציונלית, הרבה מעבר לקצב הגידול באוכלוסייה. נקפיא את ההוצאה כך שתחזור לגודלה הסביר ובכך נכריח את המשרדים להתייעל:
  • חוק יסוד 22 משרדי ממשלה בלבד – נבטל את המשרדים הביזאריים, כגון משרד המים, המשרד לקידום קהילתי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד המודיעין. חוץ מהעלות הגבוהה, המשרדים מסרבלים את פעילות הממשלה, פוגעים בתפקוד השוטף וגורמים לעוד ועוד בירוקרטיה.
  • לא לפטר, לנייד – בתקופת 5 השנים לא יהיו פיטורים המוניים. כשעובד בתקן מיותר עוזב או פורש לא יגויס עובד אחר במקומו. כשעובד בתקן נצרך פורש, כמו למשל חשב במשרד הכלכלה, ימלא את מקומו עובד מתקן שהוגדר כמיותר, כגון החשב של המשרד לקידום קהילתי.
  • דיאטה ל"איש השמן" – במגזר הציבורי יש כיסי שומן רבים וידועים. תוכניות יקרות שכולם יודעים שאין בהן צורך אך ממשיכות להתקיים מכוח האינרציה ומנגנונים כפולים ומיותרים, כגון הכפל בין מנגנון גביית מס הכנסה ומנגנון גביית המע"מ. כל תוכנית תחויב בבדיקת עלות-תועלת שנתית, וכל מנגנון ייבחן בשבע עיניים. כיס שומן שאין בו צורך – יוסר.
  • יותר רופאים, מורים, עובדים סוציאליים ושוטרים על חשבון פקידים – השירות לאזרח ימשיך לגדול ולהשתפר. הגידול לא יגיע על חשבון משלמי המסים אלא באמצעות קיצוץ השומנים.
  • לאחר הדיאטה: גדלים בריא – בתום 5 שנות ההקפאה, ההוצאה הממשלתית תמשיך לגדול אך ורק בקצב הגידול של האוכלוסייה.
  • הכנסות מזנקות והוצאות קופאותהכסף חוזר לאזרחים – במידה והכנסות המדינה ימשיכו לגדול "רק" בקצב בו הן גדלו בעשור האחרון (6%-5%), הקפאת ההוצאה הממשלתית תביא לכך שיתפנו לממשלה בעשור הקרוב בין טריליון ל-1.3 טריליון ₪ (הפער בין ההוצאה על פי יעד הגירעון ובין היקף גביית המסים הצפוי). וזה בתרחיש השמרני.
    בפועל, התוכנית תייצר זינוק חד בהכנסות החברות והכנסות משלמי המסים וזינוק בצריכה הפרטית, כך שהעודף בהכנסות הממשלה יגדל בקצב גבוה הרבה יותר. את הכסף הזה לא נבזבז על הוצאות ממשלתיות מיותרות ותוכניות מפוקפקות, אלא נחזיר אותו לאזרחים באמצעות הורדת המסים. התכנית מתוכננת להתכנס ליעד החוב-תוצר ארוך הטווח הלאומי בתוך שנים ספורות, ולשמור על מסגרות היציבות הפיסקלית ארוכות הטווח.
  • דורשים תוצאות – נשנה את השכר של בכירי המגזר הציבורי, המנהלים והשרים כך שיתוגמלו על עמידה ביעדים ועל שביעות רצון הלקוחות שלהם – האזרחים.
  • גמישות מאפשרת – נאפשר למנכ"לי המשרדים ולשרים גמישות ניהולית רבה יותר: הם יוכלו לבחור את היועצים המשפטיים והמקצועיים שלהם, נקל עליהם לנייד תקציבים ותקנים בתוך המשרד מאיפה שאין צורך לאיפה שיש צורך, ונקל עליהם הליכים ביורוקרטיים לגיוס עובדים.
  • ההצטיינות משתלמת – עד דצמבר 2022 ייחתמו הסכמי שכר חדשים המתעדפים את העובדים המצטיינים בשירות הציבורי. רכיב המצוינות יינתן למורים הצעירים, לעובדים הסוציאליים, לאחים ולאחיות ולשאר עובדי המגזר הציבורי על סמך ביצועים.

נעצור את הכח האבסולוטי של ועדי השאלטר

נתמוך בעובדים המעוניינים להתאגד באופן וולנטרי ולעמוד על זכויותיהם, אך בד בבד נגביל את הכח האבסולוטי של ועדים להשבית את המדינה כולה בהינף שאלטר אחד.

  • מגנים על השאלטר – נגביל אפשרות לשביתות בשירותים חיוניים ממשלתיים. לא נאפשר שביתות נגד החלטות הריבון.
  • שקיפות ודמוקרטיה – נחיל שקיפות מלאה ומנגנוני דמוקרטיה על ההסתדרות ושאר האגודות ה-"עות'מניות". המשטר העות'מני אינו איתנו כבר שנים רבות, והגיע הזמן להעלים את החומות המגינות על הארגונים הללו מפני אמות מידה סבירות של דמוקרטיה, בקרה ושקיפות.
  • תחרות בהתאגדות – נחיל את חוק ההגבלים העסקיים על ארגוני עובדים, נאפשר תחרות על ליבו של העובד, ונאפשר למי שלא מעוניין בהתאגדות לעבוד בחוזה אישי ללא דמי טיפול.

קיצוץ חד בביורוקרטיה – לעסקים, עצמאים ואזרחים

הביורוקרטיה בישראל הפכה עם השנים להיות מפלצתית. בעלי עסקים ואזרחים טובעים בטפסים לא ברורים ונאלצים לעמוד בהנחיות מיושנות ועומס הוראות תמוהות. הרגולציה מדכאת עסקים ומונעת צמיחה. נשים לזה סוף.

  • מאצ'טה לביורוקרטיה – נקצץ חצי מהבירוקרטיה שחונקת את כל אזרחי ישראל ובמיוחד את העסקים הקטנים. הקיצוץ יהיה חד ומהיר.
  • מנגנון השמדה לרגולציה פגת תוקף – לחוקים ותקנות יהיה תוקף של 5 שנים. על מנת לחדש רגולציה, יצטרך הרגולטור לעבוד קשה ולהוכיח בכלים מדידים שהרגולציה עדיין רלוונטית. רגולציה פגת-תוקף תושלך לפח באופן אוטומטי.
  • פשוט לפתוח עסק – נייצר מסלולי פתיחת עסקים מהירים תוך 48 שעות ונפחית את ההליך הביורוקרטי של רישוי עסק. נייצר מסלול רזה, עם חצי מסעיפי הרישוי המיותרים ועם הליך דיגיטלי נגיש ומהיר לעסקים.
  • רישיון עסק לצמיתות – עסק קיים יוכל להמשיך ולפעול ללא חידושי רישיון ביורוקרטיים מייגעים. אם הרגולטור מאמין שהעסק אינו עומד בתקנות, חובת ההוכחה על הרגולטור.
  • רפורמה בתקנים – ביטול של הצורך בתקנים ייחודיים לישראל, שמנפחים את יוקר המחיה ופוגעים בעיקר בעסקים הקטנים שטובעים במבוך של בדיקות מעבדה יקרות ומיותרות. מה שטוב לנורבגים ולבריטים טוב גם לישראלים – אלא אם רגולטור ספציפי הוכיח אחרת בוועדת חריגים. נפטור את היבואנים מבדיקות תקינה לרוב המוצרים, ונאפשר להם לייבא על בסיס הצהרות על עמידה בתקנים ובדיקות מדגמיות בשווקים.
  • נסיר חסמי יבוא כמו בסינגפור, נאפשר לישראלים לממש את היתרון היחסי שלהם. נייצר ונייצא את מה שאנחנו טובים בו ונייבא את כל השאר. מינימום מכסים, מינימום מגבלות יבוא.
  • בכל העולם ידעו: בישראל קל לעשות עסקים – כניסה לעשיריה הראשונה במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי בתוך שנתיים.

נאפשר צמיחה ונגדיל את הפריון

ישראל היא בין שלוש המדינות המובילות בעולם בתארים לנפש ובכל זאת מיומנות העובדים והפריון במשק נמוכים. קבוצות אוכלוסייה משמעותיות לא לוקחות חלק בשוק התעסוקה ולא מקנות לדור הבא מיומנויות תעסוקה, ישנו פער משמעותי בין צרכי השוק ובין ההכשרה במוסדות האקדמיים, ישנו כשל בחינוך היסודי והעל יסודי, וישנה בירוקרטיה וחסמים המקשים על מיצוי הפוטנציאל של המשק

  • נשפר את מיומנות העובדים:
  • נקבע יעד ממשלתי למבחני מיומנויות עובדים (PIAAC) ותוכנית עבודה למימושו.
  • בתוך 3 חודשים מהקמת הממשלה משרד החינוך יציג רפורמה למיקוד ההשכלה הגבוהה והתאמתה לצרכי המשק.
  • ישראל סובלת מעודף השכלה גבוהה גם במקצועות בהם היא אינה נדרשת – תואר אקדמי יומר בהכשרה מקצועית רלוונטית כתנאי סף למשרות בשירות הציבורי.
  • תוכניות ההכשרה הממשלתיות הלא יעילות יומרו בתוכנית לקידום הכשרה מקצועית במסגרת העבודה.
  • נחיל לימודי ליבה בתמריצים מעודדים – מתמטיקה, אנגלית וכישורי למידה נרכשים בגיל צעיר. מי שלא זכה לרכוש אותם בילדות יתקשה מאוד בשוק העבודה כבוגר. נפעל כך שכל צעיר בישראל, מכל המגזרים, יוכל לממש את הפוטנציאל שלו בשוק העבודה.
  • נאפשר לעבוד – נתאים את ימי החופשה במערכת החינוך לימי העבודה במשק. אין סיבה לחופשים הזויים בל"ג בעומר ואסרו חג. נשמור על ימי החופשה של המורים אך נתאים אותם ככל הניתן לימים שבהם גם ההורים בחופשה.
  • נצא לעבוד – נבטל את מלכודות העוני – מקבלי קצבאות רבים אינם משתתפים בשוק התעסוקה מחשש לאיבוד הקצבה. נתאים את מודל הקצבאות כך שלא יפגע בזכות לחיים בכבוד מחד, ומאידך יאפשר ויעודד יציאה לעבודה. נבטל גם את חסם השירות הצבאי ונאפשר לחרדים לצאת לעבוד מגיל 21.

התחושה היום היא שהמגזר הפרטי משרת את המגזר הציבורי ולא להפך. הגיע הזמן להפוך את היוצרות –  אפשר שהממשלה תשרת את  האזרחים באותה מידה בה האזרחים תורמים למדינה. המשכורות במגזר הציבורי יושפעו ממדדי הצלחה, שירות לציבור ויעילות – כמו במגזר העסקי.

בדרך הזאת, הציבור יקבל שירות מצוין ומשאבים ציבוריים יופנו למטרות הראויות.   

הצמיחה הגבוהה הצפויה בזכות הורדת המיסים המהירה והורדת הביורוקרטיה המיותרת, לצד ההתייעלות בשירותים הממשלתיים, וכן פריסת התכנית על פני קדנציה (4 שנים) – הופכות אותה מחזון לתכנית עבודה ישימה ואפשרית. צריך רק להחליט ללכת עליה.

מי ירוויח מהתכנית?

כל האזרחים העובדים – ירוויחו!

הכסף שמרוויחים האזרחים הוא שלהם. לכן, משפחות עובדות ובעלי עסקים יהיו הראשונים לראות את התועלת ויישארו עם הרבה יותר כסף נטו בכל חודש.

בטווח הארוך, כולם ייהנו. הורדת המיסים תועיל לכל הישראלים בזכות הצמיחה שהיא תביא ומאות אלפי מקומות העבודה האיכותיים שייווצרו.

מי שלא מסוגל לעבוד בגלל זקנה או נכות, לא ייפגע כמובן. יש לנו רצון לשמר את הסולידריות החברתית והתמיכה הציבורית באלה שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם. אך כל משתמטי העבודה אשר בוחרים שלא לעבוד – בהחלט לא ייהנו מהתכנית הזאת, אם כי יש לציין שאין בה פגיעה באף אוכלוסייה.

לאחר יישום התכנית יחל תהליך, אותו ראינו במדינות אחרות, של שגשוג ועושר. ישראל תכפיל את התוצר לנפש מ-40,000$ ל-80,000$. כלומר כולנו נהיה עשירים פי שניים, והמדינה כולה תזנק. 

יהיה הרבה יותר כסף לחינוך איכותי, לבריאות מעולה, ולשמירה על בטחון ישראל.

אזרחי ישראל ירוויחו יותר, וישלמו פחות. 

זה בידנו.

אפשר.